דלג לתוכן מחלות צמחים
אחד הדברים המתסכלים ביותר שיש הוא לראות את העץ בגינה חולה.
זה עלול לתסכל אפילו יותר מאדם חולה, מכיוון שבמקרה של העץ, לרוב אין לנו את הידע כיצד לפתור את הבעיה. אז אנחנו עומדים מול העץ החולה ומקווים שיחלים. אולי נותנים לו עוד קצת מים ומקווים שאולי משהו יקרה, והוא יפסיק להיות חולה.
לרוב, הוא לא יפסיק להיות חולה בלי עזרה מקצועית, ולכן במאמר זה נסקור מספר מחלות ונראה כיצד להתמודד איתן. ביחד נלמד כיצד לזהות את הסימפטומים, להבין את הגורמים, ולבחור את דרכי הטיפול היעילות ביותר.
למעשה, רוב המחלות מגיעות ממזיקים. לכן, במידה ונטפל במזיקים, גם המחלות יטופלו. אם תתחילו לטפל במזיקים ובמחלות בזמן, תוכלו להציל את העצים ולשמור על הגינה שלכם פורחת ובריאה.
מחלות צמחים - זיהוי, טיפול ומניעה: מדריך למגדלים וגיננים
קימחון (Powdery Mildew)
היסטוריה והתפשטות
קימחון היא מחלת פטריות הנפוצה בכל העולם ופוגעת במגוון צמחים, ביניהם צמחי נוי, גידולים חקלאיים ועצים. מחלה זו תועדה לראשונה באירופה במאה ה-19 ומאז התפשטה למדינות רבות. הפטרייה משגשגת בתנאים של לחות וטמפרטורות חמות, ונמצאת בכל האזורים בעלי מזג אוויר מתון.
גורמים
קימחון נגרם על ידי פטריות מהסוג Erysiphaceae, שהפצתן מתרחשת דרך רוחות, גשם, ובמקרים מסוימים גם מגע ישיר בין צמחים. הפטרייה נצמדת לצמח ומתחילה להתרבות בתנאים של לחות גבוהה ושינויים מהירים בטמפרטורה.
זיהוי וסימפטומים
הקימחון מופיע בצורת אבקה לבנה או אפורה המכסה את העלים והגבעולים של הצמח. סימני זיהוי כוללים:
- כתמים לבנים דמויי אבקה.
- שינוי בצבע העלים לצהוב או חום.
- עיוותים ונשירה מוקדמת של עלים.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: ריסוס בעזרת חומרים כמו גופרית או קוטלי פטריות ייעודיים, כגון טיובנזול.
- שיטות אורגניות: ניתן לרסס את הצמח בתמיסת חלב מדולל או שמן נים כדי להפחית את התפשטות הפטרייה.
מניעה
- אוורור: הבטחת אוורור טוב סביב הצמחים.
- גיזום עלים נגועים: הסרת עלים שנפגעו במהירות כדי למנוע הפצה.
- השקיה מדויקת: יש להשקות על הקרקע ולא על העלים.
חלודה (Rust)
היסטוריה והתפשטות
מחלת החלודה היא מחלה פטרייתית רבת פנים שהופיעה לראשונה בצפון אמריקה ובאירופה. עם השנים, היא התפשטה לאזורים רבים ברחבי העולם. הפטרייה מתפתחת בתנאים חמים ולחים במיוחד, מה שמסביר את נוכחותה הרבה באזורים טרופיים וסובטרופיים.
גורמים
החלודה נגרמת על ידי פטריות ממשפחת Pucciniales, שהפצתן נגרמת על ידי רוח או מגע ישיר עם צמחים נגועים. הפטרייה חודרת לצמח באמצעות נבגים שמתחילים לגדול בתנאים לחים.
זיהוי וסימפטומים
מחלת החלודה מזוהה לפי כתמים כתומים, אדומים או חומים שמופיעים על העלים והגבעולים. סימנים נוספים כוללים:
- כתמי חלודה חומים על פני הצמח.
- עלים מצהיבים או מתייבשים בטרם עת.
- נשירת עלים והיחלשות הצמח.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: שימוש בקוטלי פטריות המבוססים על גופרית או נחושת יכול לעזור.
- הסרת חלקים נגועים: יש לגזום חלקים נגועים של הצמח ולרסס את הצמח לאחר מכן.
מניעה
- מרחק שתילה נכון: שמירה על ריווח מתאים בין הצמחים.
- תנאי לחות נמוכים: הפחתת השקיה בשעות הלילה למניעת הצטברות לחות.
- סיבוב גידולים: סיבוב גידולים בין עונות יכול למנוע התפתחות נבגים.
ריקבון שורשים (Root Rot)
היסטוריה והתפשטות
ריקבון שורשים היא מחלה הנגרמת על ידי פטריות שנפוצות בכל סוגי הקרקע הלחה. היא פוגעת בעיקר בגידולים חקלאיים ובצמחים נוי שנמצאים בתנאי קרקע בעלי לחות יתר.
גורמים
המחלה נגרמת בעיקר על ידי פטריות מסוג Phytophthora, Pythium, או Fusarium. היא מתפתחת כאשר הקרקע לחה מאוד ואין ניקוז מתאים, מה שמוביל לשגשוג הפטרייה על השורשים.
זיהוי וסימפטומים
ריקבון שורשים מתבטא בהשחרה וריקבון של שורשי הצמח, דבר שגורם לצמח לאבד את יכולתו לספוג מים ומינרלים. סימני זיהוי כוללים:
- עלים מצהיבים ונבולים.
- שורשים כהים ורכים שניתנים לתלישה בקלות.
- צמיחה מועטה או חוסר צמיחה כללית.
דרכי טיפול
- שימוש בקוטלי פטריות בקרקע: יישום חומרים כגון מטלאקסיל על הקרקע כדי למנוע התפתחות פטריות.
- ייבוש הקרקע: יש להפסיק השקיה לזמן מה כדי לאפשר לקרקע להתייבש ולפטריות להיעלם.
מניעה
- ניקוז טוב: שימוש באדמה עם ניקוז מתאים, כמו גם צמצום השקיה.
- הימנעות מהצפה: להשקות בכמות מספקת ולמנוע הצפה של הקרקע.
- סטריליזציה של הכלים: לדאוג שכלים המשמשים לשתילה לא נושאים מחלות.
נמטודות (Nematodes)
היסטוריה והתפשטות
נמטודות הן תולעים מיקרוסקופיות שתוקפות את מערכת השורשים של צמחים. הן נפוצות במגוון סוגי קרקע ובאזורים שונים ברחבי העולם. נמטודות יכולות לגרום נזק רציני, בעיקר בגידולים חקלאיים.
גורמים
הנמטודות חודרות לשורשי הצמח, ניזונות מהם ומשחררות רעלנים שפוגעים במערכת השורשים. נוכחותן נפוצה בעיקר בקרקעות שבהן יש מחזור גידולים לא מתאים או תנאי קרקע גרועים.
זיהוי וסימפטומים
נמטודות גורמות לגדילה איטית ולשינויים במבנה השורשים. סימנים נוספים כוללים:
- צמיחה מועטה או דחויה.
- נפיחות על שורשים ועיוותים.
- הצהבה ונבילה של העלים.
דרכי טיפול
- קוטלי נמטודות: שימוש בקוטלי נמטודות מסחריים כמו נמריסול.
- אמצעים ביולוגיים: הוספת פטריות מועילות לקרקע עשויה לסייע בהרחקת נמטודות.
מניעה
- סיבוב גידולים: שתילת צמחים מגוונים כדי לשבור את מחזור החיים של הנמטודות.
- הוספת קומפוסט: משפר את איכות הקרקע ומפחית את צפיפות הנמטודות.
- סטריליזציה של קרקע: חיטוי הקרקע יכול להרוג נמטודות.
פייחת (Sooty Mold)
היסטוריה והתפשטות
פייחת היא מחלת פטרייה שנוצרת על הפרשות של כנימות וזבובים. הפטרייה מתפתחת בעיקר באקלים לח, ולכן נפוצה באזורים טרופיים וסובטרופיים.
גורמים
הפטרייה ניזונה מהסוכר המצוי בנוזלים שהחרקים מפרישים. היא מצטברת על העלים ומונעת מהצמח לבצע פוטוסינתזה כראוי.
זיהוי וסימפטומים
הפייחת מופיעה כציפוי שחור ודביק על העלים, הפוגע בפעולת הפוטוסינתזה של הצמח. סימנים נוספים כוללים:
- שכבה שחורה על פני העלים.
- עלים מצהיבים או נבולים.
- עיכוב בצמיחה הכללית של הצמח.
דרכי טיפול
- חומרי הדברה לחרקים: הדברת החרקים המפיצים את ההפרשות על ידי חומרי הדברה ידידותיים.
- ניקוי העלים: ניתן לשטוף את העלים עם מים וסבון עדין להסרת הפייחת.
מניעה
- מניעת חרקים: שימוש ברשתות וכיסויי צמחים כדי למנוע מהחרקים לגשת לצמח.
- אזור גידול נקי: שמירה על תנאי גידול נקיים ונטולי פסולת כדי למנוע התפתחות חרקים.
פטריית דשא (Snow Mold)
היסטוריה והתפשטות
פטריית הדשא, או Snow Mold, מתפתחת בעיקר על מדשאות לאחר החורף, כאשר השלג מתחיל להפשיר. הפטרייה נפוצה באזורים קרים בהם יש שלג מתמשך.
גורמים
הפטרייה מתפתחת כאשר השלג נמס באיטיות ויוצר תנאי לחות קרים וממושכים. הנבגים נשארים בקרקע עד שהטמפרטורה הופכת מתאימה לצמיחתם.
זיהוי וסימפטומים
הפטרייה יוצרת כתמים עגולים אפורים או ורודים על הדשא. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים של דשא מת או חום.
- שכבה של חומר צמרירי מעל הדשא.
- הצמיחה החדשה של הדשא נפגעת.
דרכי טיפול
- גיזום וטיפוח הדשא: יש לגזום את הדשא באופן קבוע ולהפחית כיסוי אורגני.
- קוטלי פטריות: ניתן להשתמש בקוטלי פטריות ייעודיים לדשא המיועדים למניעת פטריית השלג.
מניעה
- איוורור טוב: הקפדה על דילול הדשא בסתיו למניעת הצטברות לחות.
- הסרת שלג: יש להפחית הצטברות של שלג על הדשא בתקופת החורף.
וירוס פסיפס (Mosaic Virus)
היסטוריה והתפשטות
וירוס פסיפס הוא אחד הנגיפים הידועים ביותר שנמצאים במגוון צמחים וגורמים להם לשינויי צבע ולהופעת דפוסים על העלים. הוא נפוץ בעיקר במיני ירקות ופירות, והופעתו תועדה לראשונה בשנות ה-30. נגיף זה נפוץ ברחבי העולם בשל היותו מועבר בקלות על ידי חרקים ומגע ישיר.
גורמים
הנגיף מועבר על ידי חרקים כמו כנימות וזבובים, ולעיתים גם על ידי מגע עם כלי גינון נגועים או מים מזוהמים. הוא חודר לתאים של הצמח ומתחיל להתרבות במהירות.
זיהוי וסימפטומים
צמחים שנדבקים בוירוס הפסיפס מראים שינויי צבע ברורים, ולעיתים מופיעים כתמים צהובים או ירוקים בהירים על העלים. סימנים נוספים כוללים:
- דפוסים פסיפסים על העלים.
- עיכוב בצמיחה.
- עלים מעוותים או מסולסלים.
דרכי טיפול
- הסרת צמחים נגועים: לצערנו, אין תרופה יעילה לנגיף זה, ולכן יש להסיר צמחים נגועים כדי למנוע התפשטות.
- הדברת כנימות: יש לרסס את הצמח בחומרי הדברה כדי להפחית את כנימות המפיצות את הנגיף.
מניעה
- כלי גינון נקיים: חיטוי כלי הגינון באופן קבוע מונע העברה של הנגיף בין צמחים.
- סביבת גידול מבודדת: מניעת מגע בין צמחים פגיעים לצמחים חולים, ושמירה על גידול צמחים מגוונים.
- בחירת זרעים עמידים: שימוש בזרעים עמידים בפני הנגיף עשוי למנוע את הופעתו בגידולים עתידיים.
כתמים שחורים (Black Spot)
היסטוריה והתפשטות
כתמים שחורים נפוצים בעיקר בצמחי ורדים, אך יכולים להופיע גם בצמחים אחרים. המחלה מתועדת מזה זמן רב והיא נפוצה באזורים עם אקלים לח. הפטרייה שגורמת לכתמים מתפשטת בעיקר בתקופות של גשמים או טל כבד.
גורמים
הפטרייה הגורמת לכתמים שחורים מתפתחת בתנאים לחים וחמים. נבגים המתפתחים על העלים מועברים באמצעות גשם ורוח, במיוחד כאשר יש לחות גבוהה בסביבה.
זיהוי וסימפטומים
הכתמים השחורים מופיעים בתחילה כנקודות שחורות קטנות, אשר מתרחבות וגורמות להצהבה של העלים. סימנים נוספים כוללים:
- נקודות שחורות על פני העלים.
- העלים הופכים צהובים ונושרים.
- עיכוב בצמיחה ונזק חמור לצמח.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: ריסוס באמצעות קוטלי פטריות מיוחדים לוורדים או לצמחי נוי.
- גיזום עלים נגועים: יש להסיר את העלים הנגועים ולפנות אותם מהסביבה כדי למנוע התפשטות.
מניעה
- השקיה מדויקת: יש להשקות את הצמחים על הקרקע ולא על העלים.
- אוורור טוב: שמירה על מרווחים בין הצמחים כך שישאוורר הצמח בצורה טובה.
- טיפוח נקי: ניקוי האזור מסביב לצמח והסרה של עלים נושרים ומזוהמים.
אנתרקנוז (Anthracnose)
היסטוריה והתפשטות
אנתרקנוז היא מחלת פטריות הפוגעת במגוון רחב של צמחים וגידולים. המחלה נפוצה באזורים לחים וגשומים במיוחד, ותועדה לראשונה בצפון אמריקה. הפטרייה חודרת לתוך הצמח דרך מים ומתחילה ליצור נבגים.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי פטריות מסוג Colletotrichum המתפתחות בתנאי לחות גבוהה. הנבגים מועברים דרך מים, גשם, ומגע ישיר עם צמחים נגועים.
זיהוי וסימפטומים
האנתרקנוז גורמת להופעת כתמים כהים ומכוסי עובש על העלים, הגבעולים ולעיתים גם על הפירות. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים שחורים על העלים.
- גבעולים מצהיבים.
- נבילה ונשירה מוקדמת.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות ייעודיים: ניתן לרסס בעזרת קוטלי פטריות המותאמים לאנתרקנוז.
- הסרת חלקים נגועים: יש להסיר עלים וענפים שנפגעו מהמחלה.
מניעה
- גיזום נכון: גיזום תקופתי מסייע לשמור על צמח בריא ומאוורר.
- השקיה מתאימה: השקיה בבוקר כך שהצמח מתייבש במהלך היום.
- זרעים נקיים: להשתמש בזרעים שהושגו מיצרן מהימן.
פטריות קמחוניות (Downy Mildew)
היסטוריה והתפשטות
פטריות קמחוניות מופיעות במגוון גידולים וצמחי נוי, ובעיקר במקומות לחים. המחלה תועדה לראשונה במאה ה-19 באירופה, והיא נפוצה באזורים רבים בעולם.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי הפטרייה Peronospora, המתפתחת בתנאים לחים מאוד. נבגי הפטרייה מועברים במים וברוח, ופוגעים בעיקר בעלים.
זיהוי וסימפטומים
סימני הפטרייה כוללים כתמים בהירים על חלקו העליון של העלה, ולעיתים קרובות שכבת עובש אפורה מתפתחת בצידו התחתון. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים אפורים על העלים.
- עיוותים וייבוש העלים.
- נשירה מוקדמת.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: שימוש בקוטלי פטריות מערכתיים המיועדים לפטריות קמחוניות.
- גיזום העלים הנגועים: גיזום העלים מיד כשמתגלים הסימנים הראשונים.
מניעה
- ריווח שתילה: שתילה במרחקים מתאימים לשיפור אוורור הצמחים.
- השקיה מהשורשים: השקיה ישירה על הקרקע ולא על העלים.
- פינוי עלים נגועים: יש להרחיק עלים נגועים מיד כדי למנוע התפשטות.
עלקת (Blight)
היסטוריה והתפשטות
עלקת היא מחלת צמחים נפוצה הפוגעת בעיקר בגידולים חקלאיים כמו תפוחי אדמה ועגבניות. היא נגרמת על ידי פטריות או חיידקים ויכולה להתפשט במהירות בתנאי לחות גבוהה. התפרצות העלקת נרשמה לראשונה באירופה במאה ה-19, ומאז היא הופיעה באזורים רבים נוספים בעולם.
גורמים
עלקת נגרמת בעיקר על ידי הפטרייה Phytophthora infestans בתנאים של גשם כבד ולחות גבוהה. הפטרייה מתפשטת דרך נבגים שמועברים ברוח ובמים, ופוגעת בצמחים באמצעות חדירה ישירה דרך העלים או הגבעולים.
זיהוי וסימפטומים
הסימנים הראשונים של עלקת כוללים כתמים כהים על העלים, שמתחילים כהים במרכז ומתפשטים כלפי חוץ. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים חומים עם הילה צהובה על העלים.
- התייבשות מהירה של חלקים מהצמח.
- ריקבון בגבעולים ובפירות.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: ריסוס קוטלי פטריות מבוססי נחושת או מתכת כדי לעצור את התפשטות העלקת.
- הסרת חלקים נגועים: יש להסיר את החלקים הנגועים של הצמח ולפנותם מהמקום כדי למנוע התפשטות נוספת.
מניעה
- בחירת זנים עמידים: יש לשתול זנים עמידים בפני עלקת, כמו זנים עמידים של תפוחי אדמה ועגבניות.
- סיבוב גידולים: יש לשנות את סוגי הגידולים באופן תקופתי כדי למנוע מחלות חוזרות בקרקע.
- תנאי לחות מבוקרים: להימנע מהשקיה בשעות הלילה, כדי לאפשר לעלים להתייבש במהירות.
כתם עין הציפור (Bird's Eye Spot)
היסטוריה והתפשטות
כתם עין הציפור היא מחלה פטרייתית הידועה בעיקר במטעי זיתים ועצי פרי. המחלה נפוצה באזורים חמים ולחים, בעיקר בים התיכון ובאזורים טרופיים. היא מתועדת מזה שנים רבות וגורמת לנזקים משמעותיים בעצי זית ומטעי גפן.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי הפטרייה Spilocaea oleaginea שמתפתחת על העלים בתנאים של לחות גבוהה וחום. הפטרייה מתפשטת כאשר נבגיה מועברים על ידי רוח וגשם.
זיהוי וסימפטומים
הסימן הברור ביותר למחלה הוא הופעת כתמים עגולים כהים עם מרכז בהיר, שנראים כמו עין הציפור. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים עגולים עם טבעת כהה ומרכז לבן או צהוב על העלים.
- נשירה מוקדמת של עלים נגועים.
- עיכוב בצמיחת הפרי ונשירת פירות קטנים.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות ייעודיים: יש לרסס את העץ בקוטלי פטריות על בסיס גופרית או נחושת.
- חומרי חיטוי: ניתן לרסס את העלים בתמיסות חיטוי על בסיס שמן נים או שמן זית כדי למנוע התפשטות.
מניעה
- גיזום נכון: הקפדה על גיזום העלים הענפים כדי לשפר את זרימת האוויר בין העצים.
- סביבה יבשה: לשתול את העצים במרווחים כדי למנוע הצטברות של לחות מוגברת.
- השקיה יעילה: השקיה מדויקת על הקרקע בלבד ולא על העלים, כדי לצמצם את הלחות.
קרום עלים (Leaf Scorch)
היסטוריה והתפשטות
קרום עלים היא תופעה המופיעה בעיקר בתנאים של חום קיצוני ומחסור במים, והיא יכולה להשפיע על מגוון רחב של צמחים, כולל עצי פרי וצמחי נוי. המחלה נפוצה באזורים עם שמש חזקה ואקלים חם ויבש, כמו ישראל, והיא נגרמת לרוב כתוצאה מתנאים סביבתיים קשים ולאו דווקא ממחוללי מחלות.
גורמים
קרום עלים מתפתח כאשר הצמח נחשף לחום גבוה, לחות נמוכה, או מחסור במים. במקרים רבים, המחלה נגרמת עקב השקיה לא סדירה או מים לא מספקים. לעיתים תופעה זו מתרחשת כאשר השורשים אינם מצליחים לקלוט מים בשל נזק מכני, מלח בקרקע או מחלות אחרות.
זיהוי וסימפטומים
העלים של הצמח מתחילים להצהיב ולהתייבש בשוליים, ולעיתים קרובות מתגלים כתמים חומים. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים חומים או צהובים בשולי העלים.
- התייבשות עלים והתקפלותם כלפי פנים.
- עלים שנראים כשרופים בשוליים או יבשים.
דרכי טיפול
- השקיה סדירה: יש להקפיד על השקיה במועדים קבועים, במיוחד בעונות החמות.
- חיפוי קרקע: חיפוי הקרקע בחומרים אורגניים יכול לעזור לשמור על לחות הקרקע ולמנוע התייבשות.
מניעה
- שימוש בחומרי הצללה: באזורים עם שמש חזקה, ניתן להשתמש בבדים או כיסויים להצללה כדי להפחית את החום.
- דישון מתאים: חשוב לספק לצמח את כל המינרלים הנחוצים, כדי לשפר את עמידותו בפני תנאי חום קשים.
- בחירת זנים עמידים: שתילת זנים שמותאמים לתנאים חמים ויבשים תעזור במניעת התופעה.
טיפת עלים (Leaf Drop)
היסטוריה והתפשטות
טיפת עלים היא תופעה מוכרת מאוד בצמחי נוי ועצי פרי. המחלה מתרחשת כאשר הצמח מגיב ללחץ סביבתי או לחלות שונות, והיא נפוצה בכל רחבי העולם. לרוב, טיפת עלים היא תגובה של הצמח לתנאים שאינם אופטימליים או לזיהומים של פטריות וחיידקים.
גורמים
המחלה יכולה להיגרם על ידי תנאי מזג אוויר קשים כמו חום, קור או רוח חזקה, ולעיתים גם על ידי חוסר מים או עודף מים. מחלות פטרייתיות מסוימות כמו קימחון או חלודה עשויות להוביל לנשירת עלים, כמו גם מתקפות של חרקים שונים.
זיהוי וסימפטומים
הסימנים כוללים נשירת עלים מרובה מהרגיל, כאשר העלים עשויים להיות צהובים, יבשים או פגועים. סימנים נוספים כוללים:
- עלים שהופכים צהובים לפני הנפילה.
- עלים שנושרים בקבוצות שלמות.
- התייבשות כללית של חלקי הצמח ונשירתם.
דרכי טיפול
- השקיה נכונה: השקיה סדירה ומבוקרת, בהתאם לצרכי הצמח ועונת השנה, יכולה לעזור להפחית את הנשירה.
- שימוש בקוטלי פטריות וחרקים: במידה והנשירה נגרמת כתוצאה ממחלה פטרייתית או מזיקים, שימוש בחומרי הדברה עשוי לעזור.
מניעה
- אוורור טוב: במקומות סגורים, חשוב להבטיח שהצמח מקבל מספיק אוויר ולא נמצא במקום חנוק.
- טיפוח נכון: דישון וטיפול בקרקע בצורה הנכונה יכולים לחזק את הצמח ולעזור לו להתמודד עם גורמי לחץ.
- בדיקה תקופתית: מומלץ לבדוק את הצמח באופן שוטף לזיהוי מוקדם של מזיקים או מחלות.
ריקבון פירות (Fruit Rot)
היסטוריה והתפשטות
ריקבון פירות היא מחלה נפוצה שנגרמת על ידי פטריות ומיקרואורגניזמים אחרים. המחלה פוגעת במגוון פירות, כולל ענבים, תותים, עגבניות ופירות הדר. היא מתועדת במשך מאות שנים בכל העולם, במיוחד באקלים לח בו פטריות יכולות לשגשג בקלות.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי פטריות שונות, כמו Botrytis cinerea או Monilinia fructicola, שמתפתחות בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורות חמות. הנבגים מועברים על ידי רוח, חרקים, מגע ישיר בין פירות, ולעיתים גם דרך קרקע מזוהמת.
זיהוי וסימפטומים
סימני המחלה מופיעים תחילה ככתמים כהים על הפרי, אשר מתרחבים עם הזמן והופכים לרקב חום רך, לעיתים עם עובש לבן או אפור. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים כהים ורכים על קליפת הפרי.
- רקב רך שמתחיל מהצד הפגוע ומתפשט לכל הפרי.
- עובש לבן או אפור, במיוחד במזג אוויר חם ולח.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: שימוש בקוטלי פטריות מתאימים, כמו חומרים על בסיס נחושת, יכול לעזור למנוע ולהפסיק את התפשטות המחלה.
- הסרת פירות נגועים: יש להסיר במהירות את הפירות הפגועים כדי למנוע מהפטרייה להתפשט לפירות אחרים.
מניעה
- אוורור ואחסון נכון: יש לשמור על אוורור מתאים ולהימנע מצפיפות יתר בין הצמחים.
- גיזום נכון: גיזום ענפים נמוכים יכול לשפר את זרימת האוויר סביב הפרי.
- שמירה על קרקע נקייה: להרחיק את הפירות שנפלו לקרקע ולשמור על סביבה נקייה ויבשה.
מחלות גזע (Canker Diseases)
היסטוריה והתפשטות
מחלות גזע כוללות מגוון מחלות הנגרמות על ידי פטריות, חיידקים ונגיפים, והן פוגעות בעיקר בגזע ובענפי הצמח. מחלות אלה נפוצות במיוחד בעצים בוגרים ומופיעות בעיקר בעקבות תנאים של חום גבוה או נזק פיזי קודם לעץ.
גורמים
מחלות גזע נגרמות על ידי מגוון רחב של פתוגנים, כולל פטריות כמו Nectria, חיידקים ונגיפים. מחלות אלו מופיעות כאשר הצמח נחשף לפציעות פיזיות שמאפשרות למחוללי המחלות לחדור לגזע. הנבגים יכולים להתפשט דרך חרקים, גשם, רוח וכלי גינון נגועים.
זיהוי וסימפטומים
המחלה מתבטאת בהופעת כתמים כהים, אזורים סדוקים או פצעים על קליפת הגזע. סימנים נוספים כוללים:
- אזורים חשופים או סדוקים על קליפת הגזע.
- נבילה כללית של העלים והענפים.
- תמותת ענפים במקרים חמורים.
דרכי טיפול
- הסרת גידולים נגועים: יש להסיר את האזורים הנגועים בגזע באמצעות כלי גינון נקיים.
- שימוש בחומרים מונעי פטריות: ניתן לצפות את האזורים הפגועים בחומרי חיטוי ומניעת פטריות כדי למנוע התפשטות.
מניעה
- שמירה על כלים נקיים: יש לחטא את כלי הגיזום והחיתוך לפני ואחרי השימוש כדי למנוע התפשטות מחלות.
- חיזוק הצמח: השקיה ודישון מתאים לחיזוק העץ ולשיפור עמידותו בפני מחלות.
- הימנעות מפציעות מיותרות: חשוב להיזהר בפעולות הגינון סביב העץ ולמנוע פציעות מכניות בגזע.
טחב עלים (Leaf Mold)
היסטוריה והתפשטות
טחב עלים היא מחלת פטרייה הנפוצה בעיקר בעגבניות ובצמחים המגודלים בחממות. המחלה נפוצה ברחבי העולם, במיוחד באזורים לחים ובחממות בהן הלחות גבוהה. היא תועדה לראשונה באירופה בתחילת המאה ה-20.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי הפטרייה Cladosporium fulvum, אשר משגשגת בתנאי לחות גבוהה וטמפרטורות חמות יחסית. נבגי הפטרייה מועברים באמצעות אוויר, טיפות מים, ולעיתים גם דרך מגע ישיר עם צמחים נגועים.
זיהוי וסימפטומים
סימני טחב העלים כוללים הופעת כתמים צהובים על צדו העליון של העלה ועובש אפור או חום על צדו התחתון. סימנים נוספים כוללים:
- כתמים צהובים ועגולים בחלקו העליון של העלה.
- ציפוי אבקתי אפור או חום בצד התחתון של העלים.
- נשירה מוקדמת של העלים הפגועים.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: ריסוס קוטלי פטריות מערכתיים המיועדים לטחב עלים.
- אוורור משופר: שיפור זרימת האוויר בחממות או באזורי גידול צפופים עוזר להפחתת לחות.
מניעה
- שמירה על ריווח נכון: הקפדה על מרווחים מתאימים בין הצמחים כדי לשפר את האוורור.
- השקיה ישירה לקרקע: השקיה על הקרקע ולא על העלים מפחיתה את הלחות בסביבת העלים.
- שמירה על סביבת גידול יבשה: יש להימנע מהצטברות של טיפות מים על העלים במהלך שעות הלילה.
הצהבת עלים (Leaf Yellowing)
היסטוריה והתפשטות
הצהבת עלים היא תופעה נפוצה מאוד שמופיעה במגוון צמחים, כולל צמחי נוי, עצי פרי וירקות. הצהבת העלים יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים, כולל מחלות, חוסרים תזונתיים או תנאי גידול לקויים.
גורמים
הצהבת עלים יכולה להיגרם כתוצאה מחוסרים במינרלים כמו חנקן, ברזל או מגנזיום. לעיתים הצהבת העלים היא סימפטום של מחלות שורשים, נמטודות, או לחצים סביבתיים כמו השקיה לא סדירה, קרקע לא מנוקזת היטב, או תנאי מזג אוויר קשים.
זיהוי וסימפטומים
הצהבת העלים מופיעה בעיקר על עלים ישנים תחילה, והעלים מתבהרים בהדרגה לצהוב. סימנים נוספים כוללים:
- עלים שהופכים לצהובים מהשוליים או ממרכז העלה.
- עיכוב בצמיחה.
- נשירת עלים מוקדמת אם התופעה אינה מטופלת.
דרכי טיפול
- דישון מתאים: הוספת דשן המכיל את המינרלים החסרים, כגון חנקן, ברזל או מגנזיום, לפי הצורך.
- שיפור תנאי ההשקיה: הקפדה על השקיה סדירה ומבוקרת המתאימה לצורכי הצמח.
מניעה
- בדיקה תקופתית של הקרקע: יש לבצע בדיקות קרקע כדי לוודא שאין מחסור במינרלים חיוניים.
- סביבה נקייה ומנוקזת היטב: שמירה על קרקע מנוקזת היטב ואוורור טוב עוזרת למנוע הצהבה כתוצאה מעודפי מים.
- בחירת זנים עמידים: שתילת זנים עמידים יותר לתנאים סביבתיים מגוונים יכולה להפחית את סיכון ההצהבה.
כימשון הבקטריה (Bacterial Wilt)
היסטוריה והתפשטות
כימשון הבקטריה היא מחלה חיידקית הפוגעת בעיקר בצמחי ירקות כמו מלפפונים, עגבניות ופלפלים. המחלה נפוצה באקלים חם ולח, והיא מופיעה ברחבי העולם באזורים בעלי תנאים מתאימים. היא גורמת לנזק כלכלי משמעותי בשדות חקלאיים ובחממות.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי חיידקים מהסוג Ralstonia solanacearum, אשר חודרים אל תוך הצמח דרך השורשים ומתחילים להתרבות בתוך כלי ההובלה של הצמח. חיידקים אלו נישאים על ידי חרקים, מים וכלי גינון נגועים.
זיהוי וסימפטומים
הכימשון מתבטא בנבילה פתאומית של עלים וענפים, במיוחד בצמחים צעירים. סימנים נוספים כוללים:
- נבילה פתאומית של עלים, גם כשאין מחסור במים.
- היעלמות הצבע הירוק מהעלים והשחרת השורשים.
- חומרים לבנים ודביקים בתוך הגבעולים והגזע של הצמח הנגוע.
דרכי טיפול
- סטריליזציה של הקרקע: חיטוי הקרקע בעזרת קיטור או חומרי חיטוי ייעודיים כדי למנוע את חזרת החיידקים.
- הסרת צמחים נגועים: יש להסיר ולחסל את הצמחים הנגועים כדי למנוע התפשטות.
מניעה
- הימנעות מהשקיה עודפת: חשוב לשמור על השקיה מאוזנת כדי למנוע את ההתפשטות של החיידקים.
- גידול זנים עמידים: מומלץ לשתול זנים הידועים כעמידים יותר לכימשון הבקטריה.
- חיטוי כלים: ניקוי וחיטוי כלי גינון לאחר שימוש בהם על צמחים נגועים.
פטרייה רשתית (Net Blotch)
היסטוריה והתפשטות
פטרייה רשתית היא מחלה נפוצה מאוד בדגנים, במיוחד בשעורה. היא תועדה לראשונה באירופה, ומאז הפכה נפוצה ברחבי העולם, כולל בישראל. המחלה מתפתחת בתנאים של לחות גבוהה וטמפרטורות חמות יחסית, ופוגעת בצמחי דגן רבים.
גורמים
המחלה נגרמת על ידי הפטרייה Pyrenophora teres, שמתפשטת בעזרת נבגים מועברים באוויר. הפטרייה תוקפת את העלים ומובילה להיחלשות משמעותית של הצמח.
זיהוי וסימפטומים
כתמי הפטרייה יוצרים מראה דמוי רשת על העלים, מה שגורם לפגיעה בפעילות הפוטוסינתזה. סימנים נוספים כוללים:
- הופעת קווים וצורות דמויות רשת על העלים.
- צבע העלים הופך לצהוב-חום.
- עלים נבולים ונשירתם.
דרכי טיפול
- קוטלי פטריות: ריסוס בקוטלי פטריות ייעודיים לדגנים, כמו כאלה על בסיס מנגן.
- הסרת חלקים נגועים: גיזום והסרת עלים וענפים שנפגעו מפחיתים את התפשטות הפטרייה.
מניעה
- זריעה מאווררת: הקפדה על זריעה בריווח מתאים כדי לאפשר זרימת אוויר בין הצמחים.
- סיבוב גידולים: מחזור גידולים עוזר להפחית את התפתחות הפטריות בקרקע.
- טיפול בקרקע: שיפור ניקוז הקרקע, ושימוש בחומרי דישון נכונים לשמירה על בריאות הצמח.
מאמרים נוספים
תכשירים כימיים לטיפול במחלות צמחים- סוגי תכשירים . קוטלי פטריות (Fungicides) קוטלי פטריות משמשים למניעה ולריפוי של מחלות צמחים פטרייתיות הפוגעות בצמחים, כמו קימחון, חלודה ואנתרקנוז. תכשירים אלה הורגים את
תרסיס חלב לטיפול בקימחון (Powdery Mildew) תרסיס שום נגד כנימות וחרקים סודה לשתייה לטיפול בפטריות כמו טחב ופייחת חומץ תפוחים להדברת כנימות ומזיקים קטנים פלפל חריף נגד נמטודות וחרקים אחרים
